סיפור קצר מאוד שקרה לפני השנה החדשה
בסוף דצמבר נשלחתי לשבוע בנסיעת עסקים לעסק שלנו. אבל מכיוון שלא ממש רציתי לפגוש שם עיסוי ארוטי או גרוע מכך על הכביש, מכיוון שהמסע לקח יותר מיום אחד, קניתי כרטיס טיסה ואחרי כמה שעות כבר הייתי בעיר שלי. כשהגעתי לביתו, למרות השלג, היה חשוך בחצר. כשהתקרבתי לבית, ראיתי גבר זר נכנס אלינו בכניסה, לבוש טייס, עם ראש מכסה המנוע שלו מכוסה.
הבית שלנו הוא בן שתי קומות, אבל יש לו שלוש מרפסות, בכל קומה יש 3 דירות, כך שאני מזהה את תושבי הבית כולו על ידי הליכה, במיוחד הבית הזה נבנה על ידי המפעל שלנו וכמעט כל העובדים שלנו נכנסו אליו. כשנכנסתי, הבחור הזה היה בקומה השנייה. לאחר שצעדתי בהתקפים הראשונים, עצרתי מהצליל ששמעתי את פעמון הדלת. מכל הדירות, רק לנו יש צליל כזה, וגם מהצליל שמגיע מהדלת הנפתחת הבנתי שזו דלת הדירה שלי. אחרי שעמדתי קצת, יצאתי מהמרפסת והסתובבתי בבית והלכתי לחלונות שלי. האור נדלק במטבח. מכיוון שהווילונות היו סגורים, לא היה ברור מי עמד ליד החלון זמן מה ואז ישב ליד השולחן.
לא היה כל כך קר בחצר, אז החלטתי להתבונן בחלונות על ידי יציאה לשדה. אולי במשך עשרים דקות הם היו במטבח, ואז האורות כבו ונדלקו באולם, אבל אחרי דקה הם כבו ונדלקו באחד מחדרי השינה, אבל לא הראשי, אלא מנורת הרצפה ליד הספה המתקפלת.
אחרי שתיים ושלוש דקות, הוא נכבה. חשבתי שאולי מי שבא עזב ואשתי הלכה לישון, כאילו כבר היה איפשהו בסביבות אחת עשרה ואני, כדי לראות מי זה היה, הלכתי לכניסה לבית. אבל אף אחד לא יצא מהבית לא אחרי דקה או אחרי חמש. אם הוא נשאר, אז סביר להניח שהם שם בזמן שאני לא נמצא-חשבתי והחלטתי לתפוס אותם במעשה. קמתי ופתחתי את הדלת בשקט, נכנסתי לאט לדירה, והלכתי לחדר השינה, הדלת נסגרה, אבל קולות הספה והאנחות נשמעו. החלטתי לא להיכנס מיד, והתיישב על המטבחים החל להקשיב ולצפות ביציאה מחדר השינה.
אחרי כמה דקות הכל שכך, נשמע צחקוק נשי. עיסוי ארוטי, איזה התעסקות, ושוב קולות הספה וגניחות נשיות עם נשיפות עמוקות, ואחרי דקה האנחות התמזגו לאחת, יותר כמו צעקה, ואז הגיעה הפסקה וקול גברי שאל-אתה הכל-כבר? כן-ענתה האישה, אבל תמשיך, תמשיך. ושוב, הספה החלה להשמיע קולות קצביים. לא? שאל בשקט אישה. אולי אחרת?
ברגע זה הצלילים שככו, רק נשמעו התעסקות על הספה, ואז הופיעו האוכלים נשמעו סטירות, שהפסיקו די מהר, וקול האישה אמר-לא לא, אתה יכול שם, להחזיק שם, להחזיק, להחזיק, הנה כל הכבוד, חכה ככה, עדיין. אה, זה טוב, אתה שוב? שאל האיש. האישה צחקקה בחזרה. השתררה שתיקה.
פשוט נקרעתי מבפנים, לא קינאתי, פשוט הייתי כועס, מוכן לקרוע את שניהם לרסיסים. אבל הוא החליט לעצור את עצמו בלי רעש, לירוק בפניה ולעזוב ואמר לי שמחר בבוקר, כשאחזור, לא שלה ולא חפציה, לא היו כאן. רעש נשמע מחדר השינה, האורות נדלקו, ואז נכבה וגבר יצא ממנו, היא מאחוריו. הוא לבש מעיל ויצא מהדירה. היא סגרה את הדלת מאחוריו ופנתה לחדר השינה, אבל הדלקתי את האורות ופשוט השתגעתי ממה שראיתי:
מולי עמדה חמותי, בחלוק פתוח של אשתו עירומה, חזה גדול עם פטמות גדולות עדיין היה גבוה מספיק, ובין הרגליים ערווה מכוסה בשיער עבה, שחור, רטוב מזיעה. מבלי לסגור את כל זה, היא קפאה לזמן מה. ואז, כשעברה על פני למטבח, היא שאלה אותי-כמה זמן אני כאן? אמרתי שרק נכנסתי. היא ציפרה את הלה והציעה משהו לאכול. והניח על השולחן ישב ליד. ליד השולחן שאלתי-איפה לידה?. היא אמרה שהיא בתפקיד ב-BSMP. היא עובדת כמפקחת באמבולנס ושכחתי מהלחץ הזה שהיא יכולה להיות ביום. כשהיא מנקה את השולחן, חמותה אמרה – ובכן, אני חושב שאתה מבין, מה שראית אף אחד לא צריך לדעת, לא לידה לא אבא שלה. ראיתי משהו? על מה היא משכה בכתפיה ואמרה-ובכן, כמובן, על מה אני מדבר? – בוא נלך לישון. כשיצאנו מהמטבח התפרקנו בחדרי השינה.
עיסוי ארוטי עם השכן
העיר שלנו קטנה, והאנשים בה כמעט מכירים אחד את השני. במיוחד בעיירות שנמצאות בפאתי העיר.. העיירה שבה אני גר, מופרדת על ידי רצועת יער משדות חקלאיים. הרחוב הוא הבית הקיצוני ביותר בשורה אחת, ומצד שני של הרחוב, שדה קטן מאחוריו, אותו שדה יער, שבו בדרך כלל מארגנים את החגיגות שלנו מהכפר.
ביום זה, או ליתר דיוק ב -9 במאי, התעכבתי בעבודה וחזרתי כבר כשהיה חשוך. לאחר שעברתי במרכז, יצאתי אל שלנו, ורק פניתי ימינה, משם היו עוד חמש חצרות ללכת הביתה, כשקולה של האישה שישבה על הספסל קרא לי. בסוף טוקי-כמה זמן אפשר לחכות-היא אמרה פונה אלי. סובבתי את ראשי וחשבתי שיש עוד מישהו, אבל אף פעם לא היה ברחוב.
לא ידעתי מיד מי זה, כי הייתי על הכביש מואר בפנסים, והיא ישבה ליד הבית. אתה לי, שאלתי אותה. לעזאזל, אתה ממש לא … היא צעקה. שמאל? – שאלתי, מביט אל תוך החושך. נשמעו צעדים, ואז הופיעה דמות מתנדנדת, ששכרה את לידיה ניקולייבנה. היא גרה בבית הזה, שקיבלה מהוריה עם שותף, שאיתו הם לקחו אלכוהול. אני מחכה לך כבר שעה-היא אמרה ופנתה לקרחת יער בה הלך השביל והוסיפה בלי לפנות אלי-בוא נלך מהר יותר, אחרת שלי יתעורר ויחפש. היא הלכה מלפנים הלכתי מאחור בלי להבין שום דבר מזה.
לפני שהגיעה אל רצועת היער, היא החלה להרים את החצאית שלה, שהיתה צמודה על ירכיה. בעזרה לזרועותיה, היא טלטלה את ישבנה, שאחרי זמן מה החליק מתחת לחצאית. תחת לבן בגודל הגון עירום “נמשך” לפני. חשבתי לעצמי, המשכתי ללכת אחריה. חשבתי שהיא תתיישב עכשיו ותתמודד עם שחרור השתן, הכל היה דומה למעשיה. לאחר שעברה בין העצים, היא בחנה את המעוף הקטן מכוסה הדשא ביניהם, פנתה אלי. מהר קדימה-מהר אני כבר לא יכול-היא אמרה ועלתה על ארבע.
אחרי כמה שניות, הבנתי שאני צריך לעשות עיסוי ארוטי, ועד שנחשף, הורדתי את מכנסיי ונעמדתי ליד התחת שלה על ברכיה. כשהיא חשה את המגע שלי היא דחפה את ידה בין רגליה לקחה את הזין שלי כבר עומד, וכיוונו אותו לתוך הנרתיק לחצה חזק נגדי, כשהזין נכנס לגמרי ובאופן מפתיע כל כך חזק, אפילו חשבתי שנכנסה לפי הטבעת, היא פלטה גניחה וכופפה את גבה. לקחתי את ירכיי בידיים והתחלתי להזדיין, אחרי זמן מה היא התכווצה כל גופה רעד והיא נפלה בקול גניחה על הדשא, מותחת את רגליה.
בלי לבזבז זמן שכבתי עליה בין הרגליים, המשכתי לעשות עיסוי ארוטי. היא שכבה בשקט עם ראשה קבור בדשא בזמן שזיינתי, מתנדנדת על התחת שלה כמו כרית. אחרי כמה דקות גמרתי, ואז היא התכווצה וכיסתה אותי במחצלת על שזרקה לתוכה. ואז קמתי ממנה במהירות. גם היא קמה ובקושי משכה את חצאיתה על ירכיה. עקבתי אחרי שיצאתי מהיער, היא הסתובבה ואמרה שאני אעמוד כאן בלי לצאת עד שהיא תיכנס לבית שלה. אבל לא עמדתי, והלכתי לאורך רצועת היער לבית שלי, שם יצאתי ממנו. מעולם לא הבנתי מה זה היה, ועם מי היא שיכרה אותי.? אריה לא נמצא ברחוב ולא בכפר. ב-12 במאי, הלכתי לעבודה, ראיתי אותה. אמרתי שלום, היא ענתה, הכל כמו תמיד.
